אורי יהלום Uri Yahalom
מאמרים כלליים
אחד הפערים בבינה המלאכותית של היום
בימים אלו, כאשר שומעים את צמד המילים "בינה מלאכותית", חושבים באופן מיידי על בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). הנטייה לעשות כך מתבקשת בהתחשב בפוטנציאל הגדול של התחום, ובעיסוק האינטנסיבי בנושא.
אבל בינה מלאכותית היא הרבה יותר מכך, ובמאמר זה אני מתאר זווית ראיה קצת אחרת ופחות מקובלת מהעיסוק העכשווי בנושא. אני עומד לסקור פער שקצת מוזנח כיום, כאשר כדאי לדעתי, להסב משאבים למחקר ופיתוח לשם סגירת פער זה.
אך לפני שנתחיל, אני רוצה להגדיר את המושג בינה מלאכותית בדרך הבאה: "בינה מלאכותית היא פעילות אלקטרונית, המדמה...
איך מגייסים עובדים לסטארטאפ שאין לו כסף
אם אתה לא יכול לשלם בכסף, כתוב בפרק א’ במדריך לסטארטאפיסט המתחיל, תשלם בחלומות. רוצה לומר: אם אתה רוצה שמישהו יעבוד עבורך – תשלם לו. אם אין לך כסף לשלם לו – תן לו אחוזים מהסטארטאפ. הרעיון פשוט: להשתמש במה שיש במקום במה שאין.
הקוראים מתחלקים בשלב זה לשניים: קבוצה אחת חושבת שזה רעיון מבריק ולא מבינה בשביל מה צריך לכתוב מאמר שלם על נושא הניתן לתמצות בפסקה אחת. השנייה חושבת שאין לי מושג על מה אני מדבר. ההבדל בין השניים הוא שהאחרונים גם ניסו את זה.
האם בינה מלאכותית יכולה לפתח תודעה?
מאמר זה הינו המשכו של מאמר קודם העוסק בבינה מלאכותית.
במאמר הקודם, הגדרתי את המושג בינה מלאכותית באופן הבא: "בינה מלאכותית היא פעילות אלקטרונית, המדמה את אופן החשיבה של מוח האדם רק בדרך מהירה ויעילה יותר."
באותו מאמר טענתי כי בהתייחס להגדרה לעיל, הבינה המלאכותית כיום מכסה רק 50% מאופן החשיבה של האדם. אם עדיין לא קראת את המאמר הקודם, אני ממליץ לעשות הפסקה ולקרוא אותו לפני המשך קריאת המאמר הנוכחי.
במאמר זה אני רוצה לסקור את נושא הבינה המלאכותית והתודעה, או המודעות העצמית. למעשה, אני רוצה לשאול את השאלה הבאה: "האם וכיצד יכולה בינה מלאכותית לפתח תודעה?"
חדשנות משבשת חיים - מדפסות תלת מימד
אחד הטרנדים החמים בתחום החדשנות עוסק ב-חדשנות משבשת. חדשנות או טכנולוגיה משבשת, הוזכרה לראשונה ב-1997 על ידי פרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הרווארד בספרו “דילמת החדשן”. הכוונה היא לטכנולוגיה חדשה שנכנסת לשימוש והופכת על פיו תחום טכנולוגי קיים. לדוגמא, ההשפעה של הטלפון הסלולארי על הטלפוניה הקווית. הטכנולוגיה החדשה לא תמיד מעלימה את הטכנולוגיה הקיימת (ולראייה אנחנו עדיין משתמשים בטלפונים קווים), אבל היא מזעזעת את השוק הקיים.
הסיבה לכך שחדשנות משבשת הפכה לטרנד כה חם, היא פוטנציאל הנזק או התועלת (תלוי באיזה צד אתם) העצום הצפון בה. ההשפעה שלה עלולה (או עשויה) להיות כה קריטית, והיכולת שלנו לצפות אותה כה דלה, עד שהיא הפכה למוקד שמרתק ומבעית גם יחד את עולם העסקים.
איך מנהלים מצליחים מקבלים החלטות?
לפני כמעט מאה שנה קבע נפוליון היל כי: מנהלים מצליחים מקבלים החלטות מהר ומשנים אותן לאט אם בכלל, ומנהלים כושלים מקבלים החלטות לאט אם בכלל, ומשנים אותן מהר. וכבר קרוב למאה שנה שמאמנים עסקיים חוזרים על המנטרה הזאת בצורות שונות בכל הרצאה או סדנה המכבדת את עצמה.
מעבר לנכונות קביעה זו, שהוכחה פעם אחר פעם, קשה למצוא בספרות תשובה מניחה את הדעת לשאלה הפשוטה: למה זה ככה? ואת רוב העצות הניתנות בסדנאות ניתן לסכם כ: “תחליטו מהר ובצורה נחושה”. שזה כמו לומר “תירגע” למישהו שהרגע איבד את עשתונותיו.