054-2443405 :טלפון

uyahalom@gmail.com :אימייל

© כל הזכויות שמורות לאורי יהלום 2018  תנאי שימוש באתר   מדיניות פרטיות

  • YouTube - אורי יהלום
  • אורי יהלום בפייסבוק

חדשנות משבשת חיים

(פורסם לראשונה במגזין המנהלים אמביציה, גיליון מספר 8, יולי 2013)

אחד הטרנדים החמים בתחום החדשנות עוסק ב-חדשנות משבשת. חדשנות או טכנולוגיה משבשת, הוזכרה לראשונה ב-1997 על ידי פרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הרווארד בספרו “דילמת החדשן”. הכוונה היא לטכנולוגיה חדשה שנכנסת לשימוש והופכת על פיו תחום טכנולוגי קיים. לדוגמא, ההשפעה של הטלפון הסלולארי על הטלפוניה הקווית. הטכנולוגיה החדשה לא תמיד מעלימה את הטכנולוגיה הקיימת (ולראייה אנחנו עדיין משתמשים בטלפונים קווים), אבל היא מזעזעת את השוק הקיים.

הסיבה לכך שחדשנות משבשת הפכה לטרנד כה חם, היא פוטנציאל הנזק או התועלת (תלוי באיזה צד אתם) העצום הצפון בה. ההשפעה שלה עלולה (או עשויה) להיות כה קריטית, והיכולת שלנו לצפות אותה כה דלה, עד שהיא הפכה למוקד שמרתק ומבעית גם יחד את עולם העסקים.

הבעיה העיקרית בניסיון לנבא את המשמעות הפרקטית של חדשנות משבשת, היא שאנו נדרשים לאקסטרפולציה. הבעיה עם אקסטרפולציה היא שמוח האדם חושב בצורה לינארית, בעוד שלטכנולוגיה יש נטייה מעצבנת להתקדם בצורה אקספוננציאלית. ואני אחסוך לכם את דבריו של ביל גייטס על כמות הזיכרון המקסימאלית, או את דבריו של מנכ”ל IBM על מספר המחשבים המספיקים לכל העולם (ארבעה אם אתם מתעקשים).

אני מעוניין לסקור שתי טכנולוגיות בהקשר זה: אחת שכבר שובשה, ושנייה העומדת להשתבש. את ההקדמה הארוכה על מגבלות יכולת הנבואה של המין האנושי, כתבתי כדי לרמוז שהטכנולוגיה השנייה עומדת להשתבש בגדול. עד כמה גדול, אין לי מושג. כמו שהמוסכניק שלי אומר: “כשאתה פותח ראש מנוע אתה יודע איפה אתה מתחיל. אף אחד לא יודע איפה זה יגמר”.

אבל כל דבר בעיתו. נתחיל בדוגמא הראשונה.

לפני כמעט 30 שנה, נכחתי בהרצאה של מישהו, שלצערי אינני זוכר את שמו. הוא תיאר טכנולוגיה הזויה המאפשרת לצלם בצורה דיגיטאלית. הוא הדגים אב טיפוס מסורבל ובאיכות גרועה, ובעיניים נוצצות ציין כי הטכנולוגיה תחליף את הפילם שבמצלמות שלנו. יותר מכך, הוא אמר שאם נרצה תמונות מודפסות, נפיק אותן מהנתונים הדיגיטאליים. ההרצאה הייתה מעניינת, אבל חשבתי לעצמי שהאיש תימהוני והזוי.

ובכן… לא עברו אלא שנים ספורות עד שהבנתי שבאותה הרצאה הייתי עד להדגמה בלתי רגילה של טכנולוגיה משבשת.

אין בכוונתי לתאר איך הצילום הדיגיטאלי החליף את הצילום מבוסס הפילם. הדבר קרה מזמן ומהווה אחת מהדוגמאות הידועות של טכנולוגיה משבשת. הדבר שפחות מדברים עליו הוא ההתקדמות האקספוננציאלית של הטכנולוגיה הזאת. אינסטגרם כתוצר של אותה טכנולוגיה, היא דוגמא פשוטה וטריוויאלית. האביב הערבי הוא דוגמא קצת יותר מעניינת. ולו רק כיוון שמעורבות כאן טכנולוגיות נוספות (רובן אגב, לא משבשות) כך שקשה לראות את ההקשר בין הסיבה לתוצאה.

השורה התחתונה של הדוגמא היא שאף אחד לא צפה שטכנולוגיית הצילום הדיגיטאלית תפיל עוד עשרות שנים קדימה משטרים בעולם הערבי. כי אין לנו את היכולת השכלית לעשות כן.

הדוגמא השנייה עוסקת במדפסות תלת-ממדיות. הטכנולוגיה הזאת עדיין בחיתוליה, אבל כבר משמשת דוגמא עכשווית לטכנולוגיה משבשת. והשאלה המעניינת בהקשר זה היא: טכנולוגיה משבשת למה? את מה הטכנולוגיה הזאת עומדת לשבש?

התשובה המדויקת והכנה היא שאנחנו לא יודעים. אבל מעטים מעיזים לענות כך.

רוב התשובות לשאלה גורסות שהמדפסות ישבשו את מערכות הייצור הנוכחיות. זה די מתבקש. אותן תשובות צופות שמערכי הייצור בעולם יתאימו את עצמם לטכנולוגיה החדשה: חלקם ייעלמו, חלקם ישתנו (מדיניות המלאים לדוגמא) ויתייעלו, וחלקם יתפתחו למשהו אחר. גם זה מתבקש, ולא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שזה מה שעומד לקרות. העניין הוא שכל זה זמני. כי התשובה הזאת מתארת אופן חשיבה לינארי האופייני למוח האנושי. זה אולי יקרה בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך התחזית הזאת ממש לא בכיוון, כי ההתפתחות הטכנולוגית היא כאמור אקספוננציאלית.

לפני שאתאר את מה שאני חושב שעומד לקרות, אני רוצה לתאר קצת את המדפסות התלת-ממדיות. הן נמצאות איתנו מספר שנים מצומצם למדי. ההתחלה הייתה מגושמת ובאיכות גסה וכוונה בעיקר לאבות-טיפוס, תחליף לכרסום כדוגמת CNC. מהר מאד האיכות והמגוון השתפרו. כבר היום, בחלק מהמדפסות והמוצרים, ניתן להדפיס חלקים באיכות העולה על שיטות ייצור אחרות. יותר מכך, חלק מהמוצרים “מיוצרים” כשהם כבר מורכבים. מדובר בהתפתחות של חודשים, לא שנים. כלומר, קצב ההתפתחות של המדפסות נתפס בקושי על ידי המוח המוגבל שלנו.

אני זוכר לפני כשנתיים-שלוש כשהמדפסות עשו את השינוי ממיינפריים למחשב בייתי, סליחה ממדפסות ענק שעולות עשרות אלפי דולרים למדפסות ביתיות, איך חשבתי שהצעצוע החדש הוא “נחמד”. לקח לי מספר חודשים להבין שאני עושה את אותה השגיאה של הצילום הדיגיטאלי. הפיתוח שלהן, כאמור, מואץ בצורה בלתי נתפסת. אני כבר לא מדבר על הדפסה של כלי נשק או מכלולים עדינים ומורכבים. אני מדבר על הדפסת מזון, שנאסא עובדת עליו – משהו המזכיר את המחשב ממסע בין כוכבים, או הדפסה של מגוון מוצרים מכמעט כל חומר אפשרי.

בעתיד (הקרוב, אני מניח), אפשר יהיה להדפיס בד, נייר ושאר מוצרים שכרגע קשה לראות איך הדפסה שלהם במדפסת תלת-ממדית יוצאת אל הפועל. אבל החלק המעניין יהיה שילוב של מכונת הרכבה במדפסת. חלק מהמוצרים המתוחכמים שמודפסים כיום, מנצלים את היכולת של המדפסת, ומתקבלים כמוצר אחד ללא הרכבה כלל. אך יהיה לכך גבול כלשהו, אני מניח. על מנת להתגבר על כך, תחובר מערכת הרכבה למדפסת. זה לא צריך להיות מסובך. סה”כ, קיימים רובוטים כאלה כיום. שילוב של שני מוצרים במוצר אחד משולב הוא רק עניין של היצע וביקוש. דמיינו את המוצר הנפוץ היום: מדפסת-סורק-פקס-מכונת צילום כדי לקבל מושג. אם יהיה לכך ביקוש, ויהיה, אזי יהיו מוצרים כאלו.

בנקודה זו נשאלת השאלה, מה מפריע למדפסת תלת-ממדית המשולבת עם מכונת הרכבה לייצר עותק של עצמה? ובכן… כלום. כמו שכיום אנחנו יכולים לשכפל קובץ, כך תעשנה גם המדפסות.

עכשיו בואו נקפוץ רגע קדימה ונראה דוגמא מסכמת: נניח שיש לי מדפסת תלת-ממדית הכוללת מכונת הרכבה, ואני רוצה לקנות מכונית. מה שאני צריך לעשות זה את סדרת הפעולות הבאות:

  1. מוריד קובץ “מכונית דגם X” עבור המדפסת שיש לי.

  2. הקובץ נפתח, ובשלב הראשון הוא משכפל את המדפסת שיש לי פי 10.

  3. המדפסות עובדות יחד בצורה משולבת ומדפיסות מדפסת תלת-ממדית המשולבת במכונת הרכבה במימדים של פי 4 מהמדפסות הנוכחיות.

  4. המדפסת הגדולה, מדפיסה ומרכיבה מכונית מדגם X.

  5. המדפסות הקטנות מפרקות את המדפסת הגדולה ומזדכות על חומר גלם.

  6. המדפסת המקורית מפרקת את 9 המדפסות הנוספות ומזדכה על חומר הגלם.


​עכשיו יש לי מדפסת אחת קטנה כפי שהייתה לי בעבר, ומכונית מדגם X. למכונית יש כמובן רישיונות דיגיטאליים שסופקו יחד עם הקובץ הראשוני. אחרת הרשויות לא יאפשרו לה לעלות על הכביש.

אתם בוודאי מסתכלים על הדוגמא הזאת וחושבים לעצמכם: הבנאדם הזוי או תימהוני. גם קודאק חשבו כך על המרצה שלי מלפני 30 שנה. זה נגמר בפשיטת רגל.

כי הרי אף לא פסיק אחד מכל מה שכתבתי הוא מדע בדיוני. כל הטכנולוגיה קיימת כבר היום. זאת רק שאלה של כדאיות כלכלית. אז לא, אנחנו עוד לא שם, אבל אנחנו מתקרבים לנקודה הזאת במהירות גדולה מאד, שרק הולכת ומאיצה.

המשמעות של דוגמת המכונית, היא לא שינויים של מערכות הייצור בעולם, אלא חיסול מוחלט של כל מערכי הייצור הקיימים כיום. יכול להיות שחלק יישארו, אבל הכמות תהיה זניחה.

מאז המהפכה התעשייתית באנגליה במאה ה-18, היו מספר מהפכות זוטא. המהפכה המשמעותית מאז, הייתה מהפכת טכנולוגיית המידע שצמחה עם עליית המחשבים ורשת האינטרנט. מאז, כבר מספר עשרות שנים, למרות שינויים כאלו ואחרים, שתי הטכנולוגיות: ייצור מוצרים וטכנולוגיית מידע מתפתחות במקביל עם נקודות השקה מדי פעם. השיבוש שהמדפסות התלת-ממדיות משיתות על שני קווים אלו הוא איחוד. כמו תמרור בכביש המראה ששני נתיבים מתאחדים לנתיב אחד. לא יהיה יותר ייצור, אלא רק טכנולוגיית מידע.

הסיבה היחידה שטכנולוגיית המידע לא בלעה עד היום את הייצור המסורתי היא ההבדל הגדול בין השתיים: בטכנולוגיית המידע עלות שכפול המידע זניחה, בעוד שבייצור המסורתי, העלות השולית של היצור עומדת ביחס ישר (פחות או יותר) לכמות.

השיבוש שתגרומנה המדפסות התלת-ממדיות יעלים את ההבדל הזה. המשמעות היא שייצור יהיה כמו מידע – מורידים קובץ וזהו.

מקצועות העתיד הקרוב יהיו מקצועות מידע כמו: תכנות, תיכון, עיצוב וכו. ומקצועות חומרי גלם: כרייה, ייצור של חומרי גלם, המרה שלהם וכו’.

מכונות וקווי יצור, וכן מערכי הרכבה, עומדים לעבור מן העולם.

מה המשמעות של זה? אין לי מושג. אבל האביב הערבי זה משחק ילדים לעומת הכאוס ששינוי זה יצור. זה לא יקרה מחר, וגם לא בעוד שנה. זה ייקח מספר שנים. אבל כשזה יקרה, זה יקרה בפרק זמן קצר מאד.

חברות ענק תפשוטנה את הרגל, ומיליוני אנשים יישארו ללא עבודה. מצד שני, הרבה מאד אנשים יתעשרו מכך.

כדי להבטיח שאתם, או החברה שלכם תהיו בצד המרוויח ולא בצד של קודאק, כדאי להיערך לכך היום.