054-2443405 :טלפון

uyahalom@gmail.com :אימייל

© כל הזכויות שמורות לאורי יהלום 2018  תנאי שימוש באתר   מדיניות פרטיות

  • YouTube - אורי יהלום
  • אורי יהלום בפייסבוק

תורת ההכלה

(פורסם בתאריך 16.4.2012)

פסיכולוגים משתמשים בביטוי “להכיל” בבואם לתאר את תגובת ההורים לרגש חזק שילדם חווה, כמו כעס או תסכול אחרי שילד אחר לקח לו את הצעצוע. המשמעות היא “להחזיק” בשביל הילד את הרגשות שמסעירים אותו ולעזור לו להתמודד איתם. כלומר, להיות שם בשביל הילד, לתמוך בו ולעזור לו להשלים עם המציאות – שהצעצוע אינו עוד בידיו. הביטוי “להכיל” אינו כולל פיתרון לבעיה: דהיינו, לעזור לילד להשיג את הצעצוע בחזרה.

נתניהו עבר בזמן האחרון לתאר את הסכסוך בינינו לבין הפלסטינאים בביטוי זהה: “להכיל”. רוצה לומר: הסכסוך אינו בר פיתרון, ולכן צריך לעזור לילדים להשלים עם המציאות.

לכאורה, נראה כי נתניהו עושה את הדבר הנכון המתבקש ממנו כמבוגר האחראי: הסכסוך נראה כבלתי פתיר, ולכן צריך להכיל אותו – ללמד את כולם להשלים עם המציאות. אבל במקביל, נתניהו מדבר על פיתרון הסכסוך בצורה של “שתי מדינות לשני עמים”. האם יש כאן סתירה (או זיזוג)?

ובכן, לא. ברור לכולם שמדובר במס שפתיים. אף אחד – לא הפלסטינאים, לא האמריקאים וגם לא הישראלים – לא חושבים שהוא באמת מתכוון ל”שתי מדינות לשני עמים”. לראייה, הוא זוכה לתמיכה אדירה בישראל, הסכמה בשתיקה מאמריקה ודיכוי יעיל של הטרור בגדה על ידי הפתח ובאופן מפתיע גם ברצועת עזה על ידי החמאס, בעוד המשא ומתן אינו קיים.

כלומר, כולם מבינים שהסכסוך בלתי פתיר, ונותנים בנתניהו את אמונם שישמור אותו על אש קטנה.

אם כך, מה הבעיה?

ובכן, ישנם מספר אי דיוקים בהלך חשיבה זה, שכדאי לתת עליהם את הדעת. העיקרי ביניהם הוא ההנחה שלא ניתן לפתור את הסכסוך. פיתרון הסכסוך הוא דוגמא קלאסית לתשובת “לא” יפנית. ביפנית, אף פעם לא אומרים “לא”, תמיד עונים ב-“כן אם…” ומציינים מחיר. אם יפאני רוצה לומר “לא” הוא נוקב במחיר גדול מאד.

כך גם האפשרות לפתור את הסכסוך: ניתן לפתור אותו, אבל במחיר גדול. אפילו גדול מאד: בתור התחלה צריך להחזיר שטחים, להגיע על סף מלחמת אחים כדי לפנות מתנחלים, להגיע לפתרון שישאיר לנו מים במדינה ובטחון כלשהו. וכל זה עוד לפני שמקבלים תשובה מהפלסטינאים שהם בכלל מעוניינים לסיים את הסכסוך.

במצב כזה, ברור שיותר פשוט לומר כי הסכסוך בלתי פתיר ולהציע במקום זאת לילדים “הכלה”.

על זה שהמחיר של פיתרון הסכסוך גבוה מאוד אין ויכוח. השאלה היא מה המחיר של אי פתרון. כלומר, מה מחירה של האלטרנטיבה. בהציעו “הכלה”, נתניהו אומר למעשה כי המחיר של אי פתרון הסכסוך נמוך יותר מהמחיר של פתרונו.

בנקודה זו הוא טועה. טועה ומטעה בגדול.

אני רוצה לתאר את המחיר של אי פתרון מזווית הראיה של ע.

ע. טוען שאנחנו צריכים להחזיר את השטחים שכבשנו מהם ללא משא ומתן כלל, מאחר והם לא שלנו אלא שלהם. כל הרעיון שאנחנו מתנים את החזרת השטחים במו”מ על שלום והסדרי ביטחון נראה לו מופרך. הוא לא מבין מדוע הם, הפלסטינאים, נדרשים להבטיח לנו משהו תמורת השטחים. לדידו, השטחים הם שלהם, והדרישות שלנו הן התנשאות גרידא.

במילים אחרות, ע. אומר: “לא רוצים להחזיר לנו את השטחים? לא צריך. אל תעשו לנו טובות. זה כדאי לכם יותר מאשר לנו. נהפוך הוא, אני בעד שלא תחזירו. אפילו שתספחו אותם לישראל. אני, ע. הראשון שיתמוך בכך”.

מה עומד מאחורי דבריו של ע.?

ע. מודה שאין לפלסטינאים יכולת מעשית להתמודד מול ישראל בכוח. הנשק שיחליף לדבריו, את כוח הזרוע הוא הרחם של האם הפלסטינאית. ע. מעריך שאם המצב ימשך כמו שהוא, בסופו של דבר לא ניתן יהיה להפריד בין השטחים למדינת ישראל, והשטחים יסופחו בפועל. למיליון ומשהו הערבים הישראליים יצטרפו 4 מיליון פלסטינאים, שישוו את מספר המוסלמים למספר היהודים בישראל. שנים ספורות אח”כ, היהודים יהפכו מיעוט.

אז נכון, אומר ע., הפלסטינאים לא יהיו אזרחים. לא תהיה להם זכות הצבעה. “אתם היהודים חכמים גדולים.” מוסיף ע. “כמה זמן אתם חושבים שמצב כזה יכול להימשך? שנה, שנתיים, עשר? בסוף העולם יכריח אתכם להעניק לנו זכויות מלאות – כמו בדרום אפריקה. יש לנו סבלנות.”

אחרי שהפלסטינאים יקבלו זכות הצבעה הם יכפו את זכות השיבה, אבל לא לדאוג, הם יקראו לזה חוק השבות, ויהפכו לרוב גדול בארץ.

“ואז,” מסכם ע. את דבריו, “נטפל בכם”.

אם למישהו נוצר הרושם כי אני מצדד בע. בצורה כלשהי, שיחשוב שנית. אני חושב שע. הוא הגרוע באויבינו! הוא כמו לחץ דם גבוה. בסרטן אפשר להילחם. לחץ דם גבוה הוא רוצח שקט, סבלני, נעים הליכות ובלתי מורגש. ואז אתה חוטף שבץ.

אכן, לפתרון הסכסוך יש מחיר כואב מאד. אבל המחיר של אי פיתרון הוא ויתור על הרוב היהודי במדינת ישראל. אנחנו לא ילדים, ואנחנו לא בוכים על צעצוע שנלקח מאיתנו, אלא על המדינה שלנו. הכלה לא תעזור במקרה זה. חייבים לומר זאת בצורה ברורה מר נתניהו. כל מי שחושב שהזמן משחק לטובתנו אינו מודע למלכודת שע. מכין לנו בהמשך הדרך.

במילים אחרות, כל מי שמתכוון להצביע לנתניהו בבחירות הבאות חייב לדעת: הצבעת לנתניהו, קיבלת את ע.

ולסיום, אני מניח שרוב הקוראים כבר הבינו מי זה ע. נכון, קוראים לו עזמי בשארה.