054-2443405 :טלפון

uyahalom@gmail.com :אימייל

© כל הזכויות שמורות לאורי יהלום 2018  תנאי שימוש באתר   מדיניות פרטיות

  • YouTube - אורי יהלום
  • אורי יהלום בפייסבוק

לא תראו את זה מגיע

(פורסם לראשונה כסטאטוס בפייסבוק ב-28 ביולי 2014 – במהלך מבצע “צוק איתן”)

 

אני מבטיח לכם שני דברים: הראשון, שזה יבוא, והשני שלא תראו את זה בא.

כמו חוליית חמאס המגיחה ממנהרה בלב הישוב. כשתבחינו בזה, זה כבר יהיה מאוחר.

אתם לא כאלה, ולא תנהגו כך, אבל אתם לא מזילים דמעה על מה שהם עושים, ולא עושים דבר כדי למנוע זאת. עד שזה יגיע אליכם. ואז זה יהיה מאוחר.

אני כותב את הסטאטוס הזה לכל החברים הימניים שלי. אני אוהב את כולכם. גם אם קשה לי לעתים לקרוא את מה שאתם כותבים. וללא קשר לדעתכם שבימים האחרונים כבר לא כל כך רחוקה משלי, אני חושב שבחוסר התגובה שלכם אתם טועים. 

לא, אתם לא מהמתלהמים ובטח שלא תרביצו לשמאלנים ברחוב. ורוב הסיכוי שאף לא תכנו מישהו אחר כבוגד. אבל אתם מחרישים כשאחרים עושים כן, ומסתירים שביעות רצון מכך שיש אחרים “שעושים עבורכם את המלאכה”.

אתם מכירים אותי. בימים כתיקונם אני בעד שלום ולא מלחמה. בעד לדבר במקום לריב, ובכלל חושב שהביטוי “אין עם מי לדבר” זה אחד מהדברים הכי הרסניים בתרבות שלנו, שלא לדבר על כך שאני לא מסכים איתו. אבל גם אני, כשיורים לי על הבית, לוקח את כל הדעות שלי, אורז אותם יפה-יפה בקופסא, מאחסן את הקופסא מתחת למיטה, והולך להרביץ בחזרה.

אז כן, אני בעד המבצע, וחושב שגדעון לוי ממש ממש טועה, ושהפגנות השמאל הן לא לעניין. אבל עם זאת, שמח שיש כאלו שחושבים אחרת ממני – כמוהם, וגם כמובן, כמוכם. וקשה לי עם השתיקה שלכם, עם כך שאתם מחניקים חיוך, ובסתר ליבכם שמחים שהסמולנים האלו יקבלו קצת מכות. למה לא.

אני מבין שמה שגדעון לוי כתב מרתיח אתכם. זה בסדר. זה טבעי. ועם זאת, אסור לכם לקרוא לו בוגד. כי כשאתם עושים כך, אתם מתירים את דמו. וזה אף פעם לא נגמר שם. אף פעם. 

יותר מכך, אסור לכם אפילו לשתוק כשאחרים קוראים לו בוגד. אתם צריכים לחשוק שיניים, לקלל בסתר לבכם, לטעון כלפי אלוהים שזה לא הוגן, ואז להגן עליו. כן, ללא קשר למה שהוא חושב או אומר – להגן עליו. גם אם הוא טועה, וגם אם לדעתכם הוא גורם נזק.

כי אם לא תגנו עליו, זה לא ייעצר שם. כי כשהמלחמה תיגמר, הם יתקפו את ערביי ישראל, ואז הם יעברו לטפל בגדעון לוי, אחר-כך בי, ואז הם יבואו לקחת גם אתכם.

ואני מבטיח לכם שני דברים… אתם יודעים מה, שלושה: הראשון, שזה יבוא, השני שלא תראו את זה בא, והשלישי שכשתראו את זה בא, זה כבר יהיה מאוחר.

אל תגנו על גדעון לוי כדי להגן על גדעון לוי. תגנו עליו כדי להגן עליכם, עלינו, על הדמוקרטיה, תגנו מפני הצל שמאיים עלינו, תגנו על הזכות של כל אחד ואחת מאיתנו לומר דברים שגויים, רעים, הזויים או מעצבנים. חישקו שיניים וצאו להגנתו. דווקא בגלל שאתם חושבים אחרת.

ולסיום, אני מניח שכולכם מכירים. עם זאת, המלחמה הארורה הזאת היא הזדמנות לא רעה לחזור ולרענן את דבריו של ברטולד ברכט:

“תחילה לקחו את הקומוניסטים,

אבל לי לא היה איכפת כי לא הייתי.

מיד לקחו את הפועלים

אבל לי לא היה איכפת כי גם זה לא הייתי.

בהמשך עצרו את אנשי האיגוד המקצועי

אבל לי לא היה איכפת כי אינני איש איגוד מקצועי.

לאחר מכן כלאו כמה כמרים,

אבל מכיוון שאינני דתי

גם כן לא היה איכפת

עכשיו לוקחים אותי

אבל זה כבר מאוחר.”