top of page

במים, איש לא ישמע זעקתך


סיפור זה נכתב בזמן שבו כוחות ההצלה פעלו על מנת לפרוץ למעלית, ועוד לפני שהתבררה הטרגדיה.

הסיפור מתאר את המציאות שאני הייתי רוצה שתהיה, מעיין מציאות אלטרנטיבית.

לזכרם של סתיו הררי ודין שושני ז"ל שנספו באסון המעלית בשכונת התקווה בתל-אביב.

במים, איש לא ישמע זעקתך

הוא חי. אלעד, החבר שלי. וזה מה שחשוב.

הוא כרגע בבית חולים. מחלים מהיפותרמיה. הרופאים אומרים שזה מה שהציל אותו – היפותרמיה.

אבל אני יודע את האמת.

במים, איש לא ישמע זעקתך.

אבל אם, למרות הקור, תשתמש בקסם הטמון באצבעות ידך, גם המרוחק באנשים יטה אוזן.

הצליל של הגשם היה מוזר, אבל אף אחד לא שם לב. לא הבין. בחוץ גשם זלעפות אך בדירתנו צליל פכפוך עדין וערב לאוזן. אשתי חשבה שיש נזילה בגג, וכמעט ששלחה אותי לחפש אותה.

היתה זו בתנו שאמרה כי הצליל נשמע כמו הנגינה של אלעד, ולא כמו נזילה.

ואז זה הכה בי. אלעד!

הצליל לא נשמע כמו הנגינה של אלעד. הצליל היה הנגינה של אלעד!

אלעד אמר שיגיע היום לנגן אתנו. השמחה הראשונית לשמע הבשורה התחלפה במטלות לוגיסטיות. צריך להוציא את הרכב מהחניון ולמצוא לו חניה ברחוב העמוס, ואז לוודא שיש לאלעד את קוד הכניסה לחניון מתחת לבניין. אתה לא מצפה מהחבר שלך, שבא לנגן איתך על הנבל שלו, שיגרור את הנבל במדרגות שלוש קומות.

כשראיתי את הגשם הכבד הנחתי שאלעד לא יגיע בסופו של דבר. אבל אם שמענו את נגינתו של אלעד, זה אומר ש... הוא נמצא בבניין! הדרך היחידה לשמוע אותו היא דרך פיר המעלית. וזה אומר שהוא תקוע בתוכה.

התקשרתי למכבי-האש ויצאתי מהדירה. הסתכלתי על דלת המעלית בקומה שלנו. מסך קטנטן מואר מעל הדלת ציין שהמעלית נמצא בחניון. בינתיים הנגינה פסקה. הסתכלתי שנית על דלת המעלית. שלט בכיתוב אדום התריע: "בעת שריפה, אין להשתמש במעלית. רדו במדרגות."

ירדתי שלוש קומות במדרגות והגעתי לקומת הכניסה. אי אפשר היה להמשיך. קומת החניון היתה מוצפת כולה.

אחרי חמש דקות הגיעו מכבי האש. אמרתי להם שהמעלית נמצאת מתחת לפני המים בחניון, ושחבר שלי בתוכה. אמרתי גם שהנבל שלו במעלית, אבל לזה הם כבר לא הקשיבו. הם פתחו את דלת המעלית בקומת הכניסה, ונכנסו אל המעלית דרך הגג.

אלעד היה ללא הכרה כשהם שלפו אותו. פרמדיקים, שהגיעו גם הם, עשו לו החייאה, אבל את זה כבר לא יכולתי לראות. הלכתי הצידה והסתכלתי מבעד לדלת המעלית. המים היו עכורים, אבל עדיין הצלחתי לראות אותו. את נבל הזהב של אלעד בתוך המעלית.

הרופאים אומרים שההיפותרמיה היא שהצילה אותו. האטה את פעילות גופו ואפשרה לו להחזיק דקות ארוכות ללא חמצן.

אבל אני יודע את האמת. זו לא ההיפותרמיה. זאת הנגינה, שהצילה אותו.


פוסטים אחרונים
ארכיון פוסטים
חיפוש לפי נושא
No tags yet.
עקבו אחרי כאן
  • youtube - אורי יהלום
  • Facebook אורי יהלום
bottom of page