סיפור אפוקליפטי עם טוויט בסופו

אני אחמדינג’אד צעק הגמד. ולחץ על הכפתור. גבריאל נלחץ. לקח את ספר דברי הימים בידו ונורה כטיל אל אדונו. הלה היה עסוק בשיחת נזיפה. “שאני לא אתפוס אותך יותר מסתובב בחניונים תת קרקעיים במרכז תל אביב. ותעזוב כבר, למען השם, את קריית מלאכי. ברור!” “ברור” ענה הנזוף וסיכל שיני קלשונו מאחורי גבו. “ומה אתה רוצה?” נשאל גבריאל. “הטיל!” מלמל גבריאל, “הוא כבר חודר לאטמוספרה”, והגיש לאדונו את ספר דברי הימים. “שלח בו חץ”. “איפה אתה חי?” אמר אדונו. “ספר דברי הימים זה פסה.” אמר, ושלף אייפד מגלימתו. “תוך שנייה אני מטפל בזה”. “תגיד…” שאל את גבריאל אחרי פרק זמן ארוך למדי, “כשאני מקרב את האצבעות זה מגדיל או מקטין, כי אני לא מצליח לראות בלי משקפיים.” “הפוך”, אמר גבריאל. “לא, לא ככה! זה בכלל טוויטר…” אחרי מספר דקות התקבלה תמונה ברורה. ראו בה פטריית עשן. “שיט” צייץ אלוהים.