סדר עדיפות

עוד שיחת טלפון, ועוד אחת. הירך שלו רטטה בעוז. הוא לא נתן לדבר להפר את תשומת ליבו. הוא ביישורת האחרונה. ידע זאת, הרגיש זאת, הריח זאת. ריחו של הטרף במרחק נשימה משיני הנמר. הוא עמד לסגור עסקה. לבצע מכירה. ליבו פעם בעוז. דמו רווי אדרנלין. “אז איפה אני חותם?” שאל הלקוח. חש בהתפרקות מתח. הסיגריה של אחרי. סופסוף יגיע הביתה עם חיוך. תקופה ארוכה שהוא דוחה את אשתו. עוד קצת. עוד טיפטיפה והוא סוגר עסקה. ואז ירווח. “אני לא מצליחה להחזיק מעמד” ענתה. “אני צריכה אותך, לא את העסקה.” 17 שיחות שלא נענו! כולן מהבית. בדרך קנה פרחים, הזמין מקום המסעדה. דלת הבית נפתחה ברעש משונה. הבית ענה כהד.