צרצורים וציוצים

פרוזה ושירה ב-140 תווים

צרצורים

אהובה שלי, אני מביט בך כל בוקר נמה לצידי. שיערך הארוך ניגר על כתף חשופה. פניך מתביישות למחצה מתחת לכרית. ואז, אני פוקח את עיני. המיטה ריקה.

* * *

.התממשו לא לאחור הזמן את תסובב התגלית שמא השווא נבואות .היגס בוזון :החמקמק החלקיק את בשוויץ הגדול החלקיקים במאיץ גילינו היום ,יקר פרופסור

שירי הייקו

ישבתי מנומנם וניעורתי בחטף ספר נפל.

* * *

נחיתה המטוס רועד גם אני

שירים אחרים

מבט כבוי. עיניים מנסות להראות אהבה, לחצות את סף הגעגוע.

* * *

החרישית בלחישותיי תהדהד בראשך כרעם ממרחק האהבה

* * *

אני ככלי בידך לכתוב את שתחפצי על עור גופך

* * *

חדר קר, בחוץ דמעות כוכבים. את מחכה.

* * *

אני צליל מיתר רוטט של נבל חלומותייך מותיר שובל זהב בספר חייך