מכתב

אני אוהבת אותך. אתה כל עולמי. אני חושבת עליך כשאני קמה בבוקר. מדמיינת איפה אתה ומה אתה עושה במהלך כל היום, ולא מצליחה להתאפק עד לפגישתנו בערב. גם בלילה אני חולמת עליך. אתה התגשמות כל מה שאי פעם רציתי. ואני הולכת. זאת לא אשמתך. אני פשוט לא יכולה. זאת באמת לא הייתה אשמתך. היא הרשתה לך לשתות. זה אומר שלא אתה נוהג. אני יודעת שגם אתה אוהב אותי. לא יודעת… מרגישה! אבל היא שם, ואני לא יכולה. הייתי נאיבית. חשבתי שתהיה איתי. רק איתי. לא ציפיתי שתשכח אותה. אבל שתעבור אלי. אפילו קצת. הרי עברו שנתיים! זאת היא שנהגה, לא אתה! אתה לא יכול לייסר את עצמך. אני אוהבת אותך ואני הולכת. אני פשוט לא יכולה, לפגוש את הגב שלך כל ערב. אתה רוצה אותי, אבל אתה יושב אל חלונך ורוקם אותה בדמיונך עם רדת ערב.